מעמד המשקיע הכשיר בישראל לא השתנה הרבה מאז תיקון חוק ניירות ערך במרץ 2016 – אך בשנים האחרונות מתגבשת מציאות חדשה סביבו, הן מבחינת עדכון הסכומים, הן מבחינת הדיון הציבורי על רלוונטיות ההגדרה, והן מבחינת היצע ההשקעות שנפתח בפניו.
מה קבע תיקון 2016 ומה השתנה מאז
לפני תיקון 2016, הסף להגדרת משקיע כשיר עמד על 12 מיליון שקלים בנכסים נזילים – רף שהוציא מחוץ לתמונה חלק גדול מבעלי ההון בישראל. התיקון הוריד את הסף ל-8 מיליון שקלים, ביטל את דרישת המומחיות ומספר העסקאות המינימלי, והוסיף לראשונה אפשרות מסלול משולב של הון והכנסה. מאז, הסכומים מתעדכנים כל שלוש שנים בהצמדה למדד. נכון ל-2025, הספים עומדים על: נכסים נזילים בשווי 9.41 מיליון שקלים, או הכנסה שנתית של 1.41 מיליון שקלים ליחיד, או מסלול משולב של 5.88 מיליון שקלים בנכסים לצד הכנסה שנתית של 705 אלף שקלים.
פער גדול מול הסטנדרט הבינלאומי עבור המשקיע הכשיר
אחת הביקורות הנפוצות על ההגדרה הישראלית היא שהיא מחמירה מאוד ביחס למקובל בעולם המערבי. בארה"ב, למשל, ההגדרה המקבילה דורשת הכנסה שנתית של 200 אלף דולר, שווה ערך לכ-712 אלף שקלים – כמחצית מהדרישה בישראל. בישראל, מבחן ההכנסה דורש פי שמונה מהשכר הממוצע במשק, לעומת פי ארבעה בערך בארה"ב. פער זה מצמצם משמעותית את מאגר המשקיעים הכשירים בישראל ביחס לגודל המשק.
הדיון הרגולטורי שמתפתח
ב-2024 החלה רשות ניירות ערך לבחון שינוי בקריטריונים, ופרסמה קול קורא להתייחסות הציבור בנושא. בינואר 2025 הוגשה הצעת חוק רשמית שמבקשת להוריד את הרף באופן משמעותי – בין היתר על ידי הכרה במשקיעים עם נכסים נזילים של 2 מיליון שקלים בלבד, או הכנסה שנתית של 500 אלף שקלים. הצעה זו טרם התקבלה, אך היא מאותתת על כיוון – הגדרת משקיע כשיר ככל הנראה עומדת לפני שינוי מהותי.
היצע ההשקעות שנפתח
מעבר לשינויים הרגולטוריים, מה שהשתנה בפועל עבור המשקיע הכשיר הוא בעיקר מה שעומד לרשותו. בעשור האחרון, שוק ההשקעות האלטרנטיביות בישראל התפתח בקצב מהיר – קרנות חוב פרטי, קרנות נדל"ן בינלאומיות, קרנות הון פרטי ועוד. נכסים שבעבר היו נגישים רק לקרנות פנסיה גדולות ולגופים מוסדיים, הפכו ל נגישים יותר גם דרך מנהלי השקעות שפועלים עם משקיעים כשירים פרטיים.
תחזית לעתיד
הדיון סביב הגדרת המשקיע הכשיר צפוי להתעצם בשנים הקרובות. אם הצעת החוק או עדכון רגולטורי דומה יתקבלו, מדובר בשינוי שעשוי להגדיל משמעותית את מספר המשקיעים הכשירים בישראל ולפתוח את שוק ההשקעות האלטרנטיביות לקהל רחב יותר. עם זאת, הורדת הרף מלווה גם בדיון ממשי על הגנת המשקיעים – שכן היצע ההשקעות האלטרנטיביות בישראל אינו אחיד באיכותו, ורמת הפיקוח עליו מוגבלת יותר מאשר בשוק הסחיר. בסופו של דבר, המשקיע הכשיר של העתיד יידרש לא רק לעמוד בסף הפיננסי, אלא גם לפתח כלי הערכה מתאימים – כדי לנצל את ההזדמנויות שנפתחות בפניו בצורה מושכלת.