מערכת ניירות הערך בישראל מבחינה בין סוגי משקיעים שונים, כאשר לכל קבוצה מאפיינים ייחודיים המשפיעים על אפשרויות ההשקעה הפתוחות בפניה. ההבחנה בין משקיע מוסדי למשקיע כשיר נוגעת הן למהות הגורם המשקיע והן לרמת ההגנה הרגולטורית הנדרשת עבורו. הבנת ההבדלים בין שני המעמדות חיונית למי שמבקש לגשת לאפיקי השקעה מתקדמים.
מאפייני המשקיע המוסדי
משקיע מוסדי הוא גוף המנהל כספים של הציבור הרחב. הגדרה זו כוללת קרנות פנסיה, קופות גמל, חברות ביטוח, קרנות השתלמות ובנקים. גופים אלו פועלים תחת פיקוח הדוק של רשות שוק ההון ומחויבים בכללי השקעה מפורטים הקבועים בתקנות. היקף הנכסים המנוהלים על ידי המוסדיים בישראל מגיע לכטריליון שקלים, כאשר חלק ניכר מהם מושקע באפיקים אלטרנטיביים.
המשקיע המוסדי נהנה מגישה בלתי מוגבלת להשקעות פרטיות ומכוח משא ומתן משמעותי מול מנהלי הקרנות. יחד עם זאת, הוא כפוף למגבלות רגולטוריות על שיעור ההשקעה בכל אפיק, על מנת להבטיח פיזור נאות של כספי החוסכים.
מעמד המשקיע הכשיר
משקיע כשיר הוא יחיד או תאגיד בבעלות יחיד העומד בקריטריונים פיננסיים שנקבעו בחוק ניירות ערך. נכון לינואר 2025, על המשקיע לעמוד באחד משלושה מבחנים: נכסים נזילים בשווי של למעלה מ-9.4 מיליון שקל, הכנסה שנתית העולה על 1.4 מיליון שקל ליחיד או 2.1 מיליון שקל למשפחה, או שילוב של נכסים בשווי 5.9 מיליון שקל עם הכנסה שנתית של כ-700 אלף שקל. חשוב לציין כי בחישוב הנכסים אינם נכללים נדל"ן למגורים, קרנות פנסיה וקופות גמל.
ההנחה העומדת בבסיס הקריטריונים היא שמשקיע העומד בתנאים אלו מסוגל להעריך סיכונים באופן עצמאי ולספוג הפסדים פוטנציאליים. בישראל מוערך מספר המשקיעים הכשירים בכ-60 אלף משפחות, המהוות כ-2% עד 3% ממשקי הבית.
הבדלים מהותיים והשלכות מעשיות
ההבדל המרכזי בין שני סוגי המשקיעים נעוץ במקור הכספים ובמסגרת הפיקוח. המוסדי מנהל כספי ציבור ולכן כפוף לרגולציה מחמירה, בעוד הכשיר משקיע הון עצמי ונהנה מחופש פעולה רחב יותר. מבחינה מעשית, שני סוגי המשקיעים יכולים לגשת להשקעות פרטיות ללא תשקיף, אולם המוסדי מוגבל בשיעורי ההקצאה לכל אפיק.
בעוד המשקיע המוסדי נהנה מיתרון לגודל ומגישה מועדפת לעסקאות גדולות, משקיע כשיר יכול לפעול בגמישות רבה יותר ולהגיב מהר לשינויים בשוק. שניהם מהווים מקור הון חיוני לקרנות האלטרנטיביות בישראל.
פתיחת השוק המוסדי למשקיעים כשירים
בשנים האחרונות חלה מגמה של פתיחת שערים למשקיעים כשירים לאפיקים שבעבר היו שמורים כמעט באופן בלעדי לגופים מוסדיים. קרנות אלטרנטיביות רבות, הן בישראל והן בחו"ל, מציעות כיום מסלולי השקעה ייעודיים למשקיעים כשירים, עם סכומי כניסה נמוכים יחסית לעבר. מגמה זו נובעת מכמה גורמים: התחרות הגוברת בין קרנות על גיוס הון, הרצון לגוון את בסיס המשקיעים, והכרה ביכולת של משקיעים כשירים לתרום לא רק הון אלא גם ערך מוסף כמו קשרים עסקיים ומומחיות ענפית. כתוצאה מכך, משקיע כשיר יכול כיום לגשת להשקעות בפרייבט אקוויטי, קרנות חוב, נדל"ן מניב ותשתיות באותם תנאים או בתנאים דומים לאלו של הגופים המוסדיים, ולהיחשף להזדמנויות שעד לפני מספר שנים היו מחוץ להישג ידו.
סיכום
הבחירה בין השקעה באמצעות גוף מוסדי לבין פעילות עצמאית כמשקיע כשיר תלויה במספר שיקולים. משקיע המעוניין בניהול פסיבי, בפיזור רחב ובהגנה רגולטורית יכול להסתפק בחשיפה לאפיקים אלטרנטיביים דרך קרן הפנסיה או קופת הגמל שלו, שם הגוף המוסדי מקצה חלק מהנכסים להשקעות מסוג זה. לעומת זאת, משקיע העומד בקריטריונים להגדרת משקיע כשיר ומעוניין בשליטה ישירה על בחירת ההשקעות, בגישה להזדמנויות ספציפיות ובגמישות בקבלת החלטות, עשוי למצוא ערך בפעילות עצמאית מול קרנות אלטרנטיביות. בפועל, משקיעים רבים משלבים בין שני המסלולים: נהנים מהחשיפה האלטרנטיבית שמספקים הגופים המוסדיים המנהלים את חסכונותיהם הפנסיוניים, ובמקביל מקצים חלק מההון הנזיל שלהם להשקעות ישירות בקרנות נבחרות. שילוב זה מאפשר ליהנות מיתרונות שני העולמות תוך התאמה לפרופיל הסיכון והנזילות של כל משקיע.