חדשנות בהשקעות אלטרנטיביות: דיוויד רם מ Goldrock מראיין את קונל שהה מנהל מחקר השווקים הפרטיים של iCapital בפודקאסט של Goldrock.
אז קודם כל למי שלא מכיר (מניח שרובכם מכירים), Goldrock הוא פמילי אופיס ותיק (בערך 20 שנה) שלקוחותיו הם בדרך כלל משפחות עם הון בעשירון העליון של לקוחות הפמילי אופיס. השותפים ב Goldrock מכירים טוב את עולם השווקים הפרטיים מכיוון שהם הגיעו משם 🙂
קונל שהה מוביל את צוות המחקר של שווקים פרטיים ב iCapital, זה אגב אומר שהוא מוביל את צוות המחקר עם ההשפעה הרחבה ביותר בעולם בכל הנוגע לייעוץ בהשקעות אלטרנטיביות בעולם העושר. לכל מי שלא מכיר, iCapital היא חברת פינטק שבהרבה דרכים מנגישה השקעות אלטרנטיביות לעולם ניהול העושר, ולמעשה היא החברה הגדולה בעולם שמתעסקת בתחום הזה. (אנחנו iFunds הנציגות שלה בישראל).
מופיע כאן סיכום קצר של של הנקודות שעלו בפודקאסט (זה בצורה של שאלות ותשובות אבל לא מחכה באופן מדויק את הראיון) – ממליצים מאוד להקדיש את החצי שעה ולשמוע את הכל.
האם העובדה שיותר משקיעים פרטיים מפנים כספים להשקעות בשווקים פרטיים יגרמו להן להיות דומות יותר לשוק הסחיר?
שווקים פרטיים זוכים לעדנה גדולה כבר שנים רבות בקרב משקיעים מוסדיים. אמנם מנהלי קרנות של שווקים פרטיים (הון פרטי, נדל”ן פרטי וחוב פרטי), רואים בשוק ניהול העושר גיוון מבורך של מקורות ההון שלהם, אבל עדיין רוב הכסף לא מגויס משוק זה. נראה שכמות הכסף לאורך הרבה מאוד שנים לא השפיעה לרעה על אפיק זה. צריך לזכור שרק אחוז קטן (כ 1%) מהכלכלה הפרטית שלנו היא בשווקים ציבוריים, רובה היא פרטית. מי שלא משקיע בשווקים הפרטיים “מפספס” הרבה מהכלכלה והצמיחה שלה. למרות זאת עדיין הרבה מכספי ההשקעות הולכים לשווקים ציבוריים כך שאנחנו במחסור של הון וחוב בשווקים הפרטיים.
איך ניגשים לשווקים הפרטים מתוך עולם ניהול העושר?
עדיין אחת הבעיות העיקריות היא זיהוי המנהל הנכון בכל מה שקשור לשווקים פרטיים. הפער בביצועים לאורך זמן בין מנהלים ברבעון העליון לרבעון התחתון הוא נמוך בקרב מנהלים בשוק הציבורי והוא גדול בקרב המנהלים בשווקים הפרטיים.
יש המון מקום לצמיחה בשווקים הפרטיים. חלק מהצמיחה העודפת על פני השווקים הציבוריים היא מעצם העובדה שחברה ציבורית חיה מרבעון לרבעון כיוון שכך המשקיעים שלה בוחנים אותה. לעומת זאת טווח ההשקעה של קרנות ההון הפרטיות הוא ארוך ולכן בהשקעה בחברות הם מעורבים הרבה יותר וחושבים מה יגרום לצמיחה בטווח הארוך.
לאור זאת, מי שרוצה להשקיע בקרנות העוסקות בשווקים פרטיים חייב לקבל את ההכשרה המתאימה ולהתבסס על מקורות מידע ומחקר טובים. אחד העיסוקים החשובים של iCapital הוא בדיוק בדברים האלו.
האם עדיף להשקיע במנהלים קטנים ובוטיקים (כאלו עם היקף נכסים קטן תחת ניהול) או במנהלים גדולים?
בנושא הזה תרגמנו באתר שלנו כתבה של iCapital. בערך ב 10 שנים האחרונות בממוצע מנהלים עם היקף נכסים גדול מאוד עקפו את המנהלים עם היקפי נכסים קטן. יש מספר סיבות לכך, אך העיקריות ביניהן הן (1) מנהלים גדולים לרוב הם גם יותר ותיקים והקימו תשתית לבחירה, ניהול ומימוש יעילים של חברות. (2) מכיוון שמנהלים גדולים משקיעים פר עסקה סכומים מאוד גדולים ואין הרבה גופים שיכולים לעשות זאת יש להם פחות תחרות על עסקאות. (3) בקרב המנהלים הקטנים יש הרבה מנהלים חדשים שטרם רכשו את הניסיון לאורך הרבה סוגים של כלכלות של ניהול קרנות שווקים פרטיים.
מה קורה עם כסף שלא עובד כאשר מחכים לקריאות לכסף? כיצד עצם העובדה שיותר ויותר בעלי הון משקיעים בקרנות פרטיות משפיע על האופי של מוצרים חדשים?
בשנים האחרונות התפתחו לא מעט מוצרים שהם “נזילים למחצה”. קרנות המשקיעות בנכסים פרטיים שיש להם נזילות עם תנאים מסוימים ברמה הרבעונית. המוצרים האלו הולכים ונהיים יותר נפוצים, הצפי שהצמיחה הזו תמשיך.
לגבי שאלת הקריאות לכסף, ומה קורה עם הכסף שיושב ומחכה לקריאות. מעבר לכך שאת הכסף ש”מחכה” ניתן להשקיע באותו זמן, עצם ההשקעה בשווקים הפרטיים יש בה משום פיצוי על אובדן תשואה אלטרנטיבית (1) הנכסים שנרכשים בשוק הפרטי זולים יותר מאשר בשוק הציבורי. (2) קיימת צמיחה הרבה יותר גבוהה בשווקים הפרטיים.
מה לגבי חוב פרטי שנהיה אפיק הולך וגדל?
אכן נוצרו לא מעט מכשירים שעוסקים בחוב פרטי. הרבה מהחוב הפרטי הוא חוב מתואם ריבית, אז הרעיון המרכזי הוא שלמעשה הקרנות הללו מספקות למשקיע מרווח מעל ריבית מסוימת (דוגמת ליבור). מי שרוכש היום פיקדון, אפילו ב 5% דולרי באופן ריאלי לא מרוויח כסף ואולי אפילו מפסיד. הדבר שכדאי להיות ערים אליו הוא עליה אפשרית של שיעור חדלות הפירעון בקרב חברות.
