חוק ניירות ערך בישראל מגביל את הגישה של הציבור הרחב להשקעות שאינן מפוקחות באמצעות תשקיף. אך משקיעים העומדים בתנאי הסף של רשות ניירות ערך, כלומר נכסים נזילים בשווי 9.4 מיליון שקל, הכנסה שנתית של 1.4 מיליון שקל, או שילוב של
אחת הטעויות הנפוצות בהערכת קרנות אלטרנטיביות היא ההסתמכות על תשואות עבר בלבד. בניגוד לקרנות מניות שניתן להשוות אותן ישירות למדד ייחוס מוגדר, קרן השקעות אלטרנטיביות פועלת לרוב בשוק שאינו סחיר, עם מנגנוני תמחור ייחודיים ומחזורי השקעה ארוכים. לכן, הכלים הנדרשים
סביבת הריבית היא אחד מגורמי הרקע המשמעותיים ביותר לביצועי השקעות אלטרנטיביות – אך ההשפעה אינה אחידה לכל האפיקים, ולעתים אף הפוכה בין קטגוריה לקטגוריה. הבנת הקשר הזה חשובה לכל משקיע שמרכיב תיק עם חשיפה אלטרנטיבית, ובמיוחד בתקופה שבה סביבת הריבית
הבנק המרכזי בארה"ב החל בתהליך הורדת ריבית בספטמבר 2024, ומאז ביצע שש הפחתות שהביאו את הריבית מרמה של 5.25%-5.50% לרמה של 3.50%-3.75% נכון לתחילת 2026. בישיבת ינואר 2026 החליט הפד להשהות את ההורדות, אך השווקים מתמחרים כשתי הפחתות נוספות במהלך
כשהשווקים הסחירים נכנסים לתקופות של אי-ודאות מוגברת, השאלה הראשונה שרבים שואלים היא לא "מה לקנות" אלא "מה עשוי לשמור על ערכו". קרנות גידור, שלעתים קרובות נתפסות כמכשיר מורכב ונחלת המוסדיים בלבד, הן דווקא אחת מהתשובות המעניינות לשאלה הזו – ולא
בשנים האחרונות, משקיעים מוסדיים ומשקיעים כשירים ברחבי העולם הגדילו בהדרגה את החשיפה שלהם לנדל"ן כאפיק השקעה אלטרנטיבי. הסיבה לכך אינה מקרית. בסביבה שבה שווקי המניות מציגים תנודתיות גבוהה ואגרות החוב מניבות תשואות ריאליות נמוכות, הנדל"ן המניב – ובמיוחד בשווקים בינלאומיים
