בישראל מוגדרים כמשקיעים כשירים כ-60 אלף משפחות בלבד, כ-2% עד 3% ממשקי הבית. סטטוס זה, הנקבע לפי מבחני סף של רשות ניירות ערך ודורש בין היתר נכסים נזילים בשווי 9.4 מיליון שקל או הכנסה שנתית של 1.4 מיליון שקל, פותח
מעמד המשקיע הכשיר בישראל לא השתנה הרבה מאז תיקון חוק ניירות ערך במרץ 2016 – אך בשנים האחרונות מתגבשת מציאות חדשה סביבו, הן מבחינת עדכון הסכומים, הן מבחינת הדיון הציבורי על רלוונטיות ההגדרה, והן מבחינת היצע ההשקעות שנפתח בפניו. מה
חוק ניירות ערך בישראל מגביל את הגישה של הציבור הרחב להשקעות שאינן מפוקחות באמצעות תשקיף. אך משקיעים העומדים בתנאי הסף של רשות ניירות ערך, כלומר נכסים נזילים בשווי 9.4 מיליון שקל, הכנסה שנתית של 1.4 מיליון שקל, או שילוב של
אחת הטעויות הנפוצות בהערכת קרנות אלטרנטיביות היא ההסתמכות על תשואות עבר בלבד. בניגוד לקרנות מניות שניתן להשוות אותן ישירות למדד ייחוס מוגדר, קרן השקעות אלטרנטיביות פועלת לרוב בשוק שאינו סחיר, עם מנגנוני תמחור ייחודיים ומחזורי השקעה ארוכים. לכן, הכלים הנדרשים
סביבת הריבית היא אחד מגורמי הרקע המשמעותיים ביותר לביצועי השקעות אלטרנטיביות – אך ההשפעה אינה אחידה לכל האפיקים, ולעתים אף הפוכה בין קטגוריה לקטגוריה. הבנת הקשר הזה חשובה לכל משקיע שמרכיב תיק עם חשיפה אלטרנטיבית, ובמיוחד בתקופה שבה סביבת הריבית
הבנק המרכזי בארה"ב החל בתהליך הורדת ריבית בספטמבר 2024, ומאז ביצע שש הפחתות שהביאו את הריבית מרמה של 5.25%-5.50% לרמה של 3.50%-3.75% נכון לתחילת 2026. בישיבת ינואר 2026 החליט הפד להשהות את ההורדות, אך השווקים מתמחרים כשתי הפחתות נוספות במהלך
