עולם ההשקעות גדוש בחוקים והגדרות שונות, כאלו אשר אמורות להגן לא רק על המשקיעים באשר הם אלא גם על חברות ההשקעה שונות. לכן אחת התקנות או ההגדרות הפופולריות איתה ייפגשו לא מעט מהמשקיעים תהיה הגדרה של ”משקיע כשיר”. הגדרה זו אשר נקבעה על ידי הרשות לניירות ערך, מבקשת לסווג את המשקיעים עבור השקעות המיועדות עבור גופים מסודיים. הגדרה שכזו מבקשת להכיר ביכולותיו הפיננסיות של המשקיע לצד יכולת נזילות ועוד פרמטרים נוספים. הגדרה זו נעה על פני שלושה מבחנים, כאשר בכל אחד מהם ייבחנו לא רק שווי ההכנסות של המשקיע אלא גם את שוויו
ההגדרה של משקיע כשיר חוקקה בחוק עוד בשנת 1968, והיא ביקשה להכיר בהבדל שבין יועץ השקעות המנהל את תיקי ההשקעות לבין הלקוח, המבקש לבצע השקעות שונות. אך ההגדרה הזו עברה עוד מספר גלגולים עם תיקונים לחוק שנעשו בשנת 1995, כאשר במרץ של שנת 2016 החוק כלל רק קריטריונים פיננסים מהלקוחות פוטנציאלים והסיר דרישות למיניהן כמו מספר עסקאות שנעשו בעבר, מומחיות בשוק ההון (שכלל גם מבחן) ועוד. כיום ההגדרה למשקיע כשיר תתבסס על יכולותיו הפיננסיות של המשקיע ובמידה ואכן יעמוד באותן הגדרות(עליהן נרחיב בהמשך), הוא יוחרג מספירת 35 המשקיעים בפנייה לגיוס כספי ציבור וייחשפו בפניו השקעות ללא כל צורך בתשקיף וללא מגבלת ניצעים.
ההגדרה של משקיע כשיר כמו שציינו כבר אינה דורשת עמידה במבחני ידע או במספר העסקאות בהם לקח חלק המשקיע, אלא דורשת עמידה בשלושה מבחנים. המבחן הראשון הוא שווי הנכסים של המשקיע הכשיר כאשר מבחן זה יאמוד את שווי נכסיו של המשקיע, אשר אמורים לעמוד בכ-8.1 מיליון שקלים. חשוב לזכור כי הנכסים אלו אינם כוללים ביטוחי מנהלים, נכסי נדל”ן או קרנות פנסיה.
עד שנת 2016 סף שווי הנכסים עמד על כ-12 מיליון שקלים, אך כיום הוא ירד ואליו הצטרף מבחן נוסף והוא גובה ההכנסה. מבחן זה משלב בתוכו את סך ההכנסות האישיות או המשפחתיות של המשקיע, כאשר הכנסה אישית אמורה להגיע עד לכדי 1.2 מיליון שקלים ואילו הכנסה משפחתית תעמוד על כ1.8 מיליון.
לצידו של מבחן זה קיים גם מבחן משולב, המבקש לבחון את יכולותיה של חברה או משקיע ככשירים ללא הפרדה בין הכנסה האישית לבין ההכנסה המשפחתית. מבחן שכזה דורש נכסים בשווי של חמישה מיליון שקלים, לצד הכנסה משפחתית בהיקף של תשע מאות אלף שקלים או כשש מאות אלף שקלים.
לאחר סבב הגדרות ובדיקות שונות במידה ואכן משקיע יקבל את המעמד של משקיע ”כשיר”, הוא ייחשף אל מנעד עצום של מידע והזדמנויות פיננסיות שמרביתן אינן חשופות לציבור. בין אם מדובר בהנפקות פרטיות של חברות שונות, בקבלת מידע בנוגע לתוכניות עסקיות, תשואות עבר וכמובן תחזית לתשואות עתידיות. הגדרה שכזו תאפשר בין היתר חשיפה אל מנעד עצום של השקעות שונות, גם בצורה פרטית וגם דרך חברות השקעות כאלו ואחרות.
מבין ההשקעות הפופולריות אליהן ייחשפו משקיעים כשירים יהיו קרנות ריט, המציעות השקעות נדל”ן מגוונות ובפיזור כסף בצורה מאוזנת. השקעות בתשתיות ברחבי העולם, השקעות בסקטורים מעולם המדיה והבידור ועד להשקעות אנרגיה עתידיות ואף להשקעות סטראט-אפ מקומיים ובינלאומיים. השקעות אלו דורשות עמידה פיננסית גבוה למדי, לכן הרשות לניירות ערך וגם המחוקק החליטו על מגבלות וחסמים שיוכלו להגן גם על החברות ובאותה הנשימה גם על המשקיעים אשר עלולים לחוות הפסדים משמעותיים במקרה של התנהלות לא נכונה.
המסע אל הצלחה כלכלית דורש הרבה יותר מאשר ידע טכני וחישובים קרים. להיות משקיע כשיר מצריך חיבור לרבדים עמוקים של מודעות וקשר לזרמי השראה בלתי נראים לעין.
משקיע כשיר אינו מונע רק על ידי שאיפה כלכלית חסרת רסן וחסרת תובנה. במקום זאת, הוא נשען על חזון רחב יותר – חזון של צמיחה, התפתחות ויצירת ערך משמעותי בעולם. החזון הזה משמש כנר מדריך, מניע את ההחלטות וההשקעות אל כיוונים בעלי משמעות ארוכת טווח.
משקיע כשיר אינו סומך רק על נתונים חיצוניים, אלא גם על החוכמה הפנימית שלו. הוא מפתח אינטואיציה חדה, המבוססת על ניסיון, תבונה ורגישות להזדמנויות וסיכונים שאינם ניתנים לכימות. האינטואיציה הזו מאפשרת לו לקבל החלטות נבונות במצבי אי-ודאות.
משקיע כשיר שואב השראה מאנשים שהוא עובד איתם ומשרת – לקוחות ושותפים עסקיים. היכולת להקשיב בתשומת לב לצרכיהם, לרגשותיהם וחזונם היא מפתח להבנת הזדמנויות עסקיות משמעותיות. מתוך הקשר האנושי הזה, המשקיע הכשיר יכול לפתח תובנות חדשות ולגלות פתרונות יצירתיים שיוסיפו ערך לכל הצדדים המעורבים. היחסים הבין-אישיים האלה מזכירים למשקיע את החשיבות של אמפתיה, שיתוף פעולה והשקעה ארוכת טווח בקשרים משמעותיים.
קבלת מעמד של משקיע כשיר היא רק ההתחלה של המסע. שמירה על המעמד דורשת תכנון פיננסי מתמשך ומודעות לשינויים הרגולטוריים. המשקיע צריך לוודא שנכסיו והכנסותיו נשארים מעל הסף הנדרש, תוך התחשבות בתנודות שוק ובשינויי חקיקה.
חשוב לבצע ביקורת שנתית של המצב הפיננסי ולעדכן את הנתונים מול יועצי ההשקעות והחברות הפיננסיות איתן עובד המשקיע. שינויים במצב הרכוש או ההכנסה עלולים להשפיע על הזכאות למוצרים פיננסיים מסוימים.
למרות היתרונות הרבים, משקיעים כשירים חשופים לסיכונים ייחודיים. ההשקעות האלטרנטיביות והפרטיות הזמינות עבורם מתאפיינות לעתים בנזילות נמוכה, מידע חלקי וסיכון גבוה יותר. המשקיע הכשיר נושא באחריות גדולה יותר לבחינת ההשקעות ולהבנת הסיכונים הכרוכים בהן.
בנוסף, חשיפה למידע מתקדם ולהזדמנות השקעה ייחודיות דורשת יכולת ניתוח מתקדמת ולעתים גם הסתמכות על יועצים מקצועיים. לא כל משקיע שעומד בקריטריונים הפיננסיים בהכרח מוכן מבחינה מקצועית להתמודד עם המורכבות של השקעות מתקדמות.
משקיע כשיר מתחיל חכם יעשה טוב להתחיל בהדרגה ולא לזנק מיד להשקעות מורכבות. מומלץ להתחיל עם אפיקים פשוטים יחסית כמו קרנות REITs או קרנות חוב איכותיות, ולגוון את התיק בין סוגי נכסים שונים ובין גיאוגרפיות שונות. עולם ההשקעות האלטרנטיביות מתפתח במהירות, ולכן חשוב להישאר מעודכן בטרנדים ובהזדמנויות חדשות תוך למידה מתמשכת. בנוסף, כדאי להיעזר ביועצי השקעות מקצועיים שמתמחים בהשקעות אלטרנטיביות ומכירים היטב את הסיכונים והזדמנויות בתחום, כיוון שהניסיון והמומחיות שלהם יכולים לחסוך טעויות יקרות ולהנחות לקראת החלטות מושכלות יותר.
בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר המשקיעים הכשירים בישראל, בעיקר בעקבות עליית שווי הנכסים והצמיחה הכלכלית. משקיעים כשירים בישראל מחפשים יותר ויותר הזדמנויות השקעה מחוץ לשוק המקומי, במיוחד השקעות נדל"ן בחו"ל ובשווקי הטכנולוגיה הגלובליים. הטרנד הנוכחי מראה עניין מוגבר בהשקעות ESG וקיימות, כאשר משקיעים כשירים מעוניינים לשלב ערכים חברתיים וסביבתיים ביעדים הפיננסיים שלהם.
המעבר ממשקיע רגיל למשקיע כשיר דורש תכנון פיננסי אסטרטגי. המשקיע צריך לצבור נכסים כספיים בשווי של לפחות 8.1 מיליון שקל או לעמוד במבחן ההכנסה המשולב. חשוב לדעת שהתהליך כולל הוכחת הנכסים באמצעות מסמכים רשמיים ובדיקה של מקורות ההכנסה. משקיעים המעוניינים להשיג את המעמד יכולים לפנות לחברות השקעות מורשות שיסייעו בהכנת התיק הנדרש ובהבנת הדרישות הרגולטוריות של רשות ניירות ערך.
משקיעים כשירים נהנים מגישה לייעוץ השקעות ברמה הגבוהה ביותר, הכולל פגישות אישיות עם מנהלי תיקים מומחים וחשיפה למחקרים בלעדיים. הייעוץ המקצועי למשקיעים כשירים כולל בדיקת התאמה מקיפה, ניתוח פרופיל סיכון מתקדם ובניית אסטרטגיית השקעה מותאמת אישית. חברות השקעות מובילות מציעות למשקיעים כשירים שירותי ייעוץ מותאמים אישית, דוחות ביצועים מפורטים וגישה למומחים בתחומי השקעה ספציפיים המאפשרים קבלת החלטות מושכלות יותר.
להיות משקיע כשיר דורש שילוב של מספר מקורות השראה חיוניים. ראשית, חשוב שלמשקיע יהיה חזון רחב היקף שחורג מעבר לשאיפה כלכלית חסרת רסן וחסרת תובנה. לקוחות ושותפים עסקיים יכולים לשמש מקור השראה משמעותי – היכולת להקשיב להם בתשומת לב ולהבין את צרכיהם וחזונם היא מפתח לזיהוי הזדמנויות משגשגות. בנוסף, פיתוח אינטואיציה חדה המבוססת על ניסיון וחוכמה פנימית חיוני להכוונת החלטות במצבי אי-וודאות. כאשר משקיע כשיר משלב את כל המקורות האלה של תובנה והשראה עם ידע טכני, הוא יכול להגיע להחלטות השקעה מושכלות ובעלות ראיה ארוכת טווח המניבות ערך אמיתי.
לפרטים נוספים צרו קשר
משקיע כשיר הוא אדם שעומד באחד משלושה מבחנים פיננסיים שקבעה רשות ניירות ערך. המבחן הראשון דורש נכסים כספיים בשווי של לפחות 8.1 מיליון שקל, לא כולל קרנות פנסיה ונדל"ן מגורים. המבחן השני מתבסס על הכנסה שנתית – 1.2 מיליון שקל להכנסה אישית או 1.8 מיליון שקל להכנסה משפחתית. המבחן השלישי הוא מבחן משולב הדורש 5 מיליון שקל בנכסים בתוספת הכנסה שנתית של 600-900 אלף שקל. סטטוס המשקיע הכשיר מאפשר גישה להשקעות פרטיות שאינן זמינות לציבור הרחב.
משקיע כשיר נהנה מגישה בלעדית למגוון רחב של הזדמנויות השקעה אלטרנטיביות. אלו כוללות הנפקות פרטיות של חברות, קרנות פרייבט אקוויטי, קרנות גידור, השקעות נדל"ן בחו"ל וקרנות REIT לא סחירות. בנוסף, משקיע כשיר מקבל מידע מפורט על ביצועי קרנות, תחזיות תשואה ותוכניות עסקיות מבלי צורך בתשקיף מלא. היתרון הנוסף הוא קבלת ייעוץ השקעות מותאם אישית, דוחות מחקר בלעדיים וגישה למנהלי תיקים מומחים בתחומי השקעה מתקדמים.
לפי הדרישות הנוכחיות, משקיע כשיר צריך נכסים כספיים בשווי מינימום של 8.1 מיליון שקל או לעמוד במבחן ההכנסה המתאים. בחישוב שווי הנכסים נכללים חשבונות בנק, תיקי השקעות, מניות, אגרות חוב וקרנות נאמנות. לא נכללים בחישוב: דירת מגורים, קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים ונכסים עסקיים פעילים. חשוב לציין שההערכה מתבססת על השווי הנוכחי של הנכסים, ולכן תנודות בשוק ההון עלולות להשפיע על המעמד. משקיעים צריכים לעדכן את נתוני הנכסים באופן תקופתי לשמירה על המעמד.
משקיע כשיר הוא יחיד או משפחה העומדים בקריטריונים פיננסיים מחמירים, בעוד משקיע מוסדי הוא גוף כמו בנק, חברת ביטוח או קרן פנסיה. משקיע רגיל הוא כל אדם שאינו עומד בקריטריונים של משקיע כשיר. ההבדלים העיקריים נמצאים ברמת ההגנה הרגולטורית – משקיע רגיל נהנה מהגנה מרבית הכוללת חובת גילוי מלא, תשקיפים מפורטים ומגבלות על מורכבות ההשקעות. משקיע כשיר נהנה מגמישות רבה יותר אך נושא באחריות גדולה יותר להבנת הסיכונים. משקיעים מוסדיים נהנים מהגמישות הרבה ביותר בזכות המומחיות המקצועית הגבוהה שלהם.
התהליך להפיכה למשקיע כשיר מתחיל באיסוף התיעוד הפיננסי הנדרש. יש להכין אישורים בנקאיים על יתרות חשבונות, דוחות תיקי השקעות, אישורי שכר או הכנסה עצמאית לשנתיים האחרונות, ואישור רו"ח על נכסים פיננסיים. לאחר מכן פונים לחברת השקעות מורשה או ליועץ השקעות שיבחן את העמידה בקריטריונים. החברה תבצע בדיקת נאותות ותאשר את המעמד בכתב. חשוב לדעת שהמעמד תקף לתקופה מסוימת ודורש עדכון תקופתי. מומלץ להיעזר במומחה פיננסי או עורך דין המתמחה בדיני שוק ההון לליווי התהליך.
משקיע כשיר חשוף לסיכונים ייחודיים בשל הגישה להשקעות מורכבות ופחות מוסדרות. הסיכונים העיקריים כוללים נזילות נמוכה בהשקעות פרטיות, חוסר שקיפות במידע על ביצועים, תלות בכישורי מנהלי הקרנות וחשיפה למינוף גבוה. כדי להתמודד עם סיכונים אלו, משקיע כשיר צריך לגוון את תיק ההשקעות בין אפיקים שונים, להקצות רק חלק מהנכסים להשקעות אלטרנטיביות, ולבצע בדיקת נאותות יסודית לפני כל השקעה. חיוני לעבוד עם יועצי השקעות מנוסים, לבקש דוחות ביצועים מפורטים ולהבין לעומק את תנאי ההשקעה לפני החתימה על כל מסמך.
