תחום התשתיות עומד בפני נקודת מפנה: 51 טריליון דולר יידרשו עד 2040 כדי לשדרג מערכות מיושנות, להאיץ את המעבר לאנרגיה נקייה ולתמוך בכלכלה הדיגיטלית. מכיוון שממשלות מתקשות לממן זאת, הון פרטי נכנס לתמונה, מה שמוביל לגל השקעות במרכזי נתונים, אנרגיות מתחדשות ותשתיות קריטיות. שינוי זה יוצר הזדמנות צמיחה משמעותית עבור משקיעים.
במשך עשרות שנים, השקעה בתשתיות הייתה מזוהה בעיקר עם מימון ממשלתי לכבישים, נמלי תעופה ושירותים ציבוריים. אך כיום המצב משתנה. תשתיות מתיישנות, המעבר הגלובלי לאנרגיה מתחדשת והצמיחה המהירה בתשתיות דיגיטליות – כמו בינה מלאכותית ומרכזי נתונים – יוצרים הזדמנויות השקעה מרתקות במיוחד.
היקף ההשקעה הנדרש הוא עצום. רק כדי לעמוד בקצב הצמיחה הכלכלית והדמוגרפית בעולם, יהיה צורך בכ-51 טריליון דולר בהשקעות בתשתיות עד 2040, או כ-3.2 טריליון דולר בשנה (מצג 1). אך עם מגבלות תקציביות שהולכות ומחמירות, ההון הפרטי ממלא את הפער.
הזדמנות הולכת ומתרחבת
מה מניע את הצמיחה הזו?
ראשית, רבות מהתשתיות במדינות מפותחות הן מיושנות ונדרשות לשדרוג דחוף. בארה"ב, כמעט 43% מהכבישים ויותר מ-46,000 גשרים נמצאים במצב ירוד והוגדרו כמבנים מסוכנים. למעשה, רוב התשתיות בארה"ב קרובות לסוף חייהן השימושיים (מצג 2). הגיל הממוצע של רשת החשמל האמריקאית? 40 שנה. מערכות המים? 45 שנה, כאשר חלקן קיימות כבר למעלה ממאה שנה. ומה עם הרכבת התחתית של ניו יורק? היא פועלת כבר יותר מ-120 שנה, ובתוך עשור, כמעט 75% מתחנות החשמל שלה יהיו בנות יותר מ-50 שנה.
וזה לא רק בארה"ב. באירופה, 40% מרשת החשמל היא בת יותר מ-40 שנה. ביפן, יותר מ-60% מרשת החשמל נמצאת כבר באמצע חייה השימושיים (מצג 3), וחלק ניכר מהתשתיות הפיזיות שלה (כבישים, גשרים וכו') בנות כ-50 שנה. הצורך בשדרוגים הוא דחוף.
בנוסף, יש את המעבר לאנרגיה נקייה. המעבר העולמי לאנרגיות מתחדשות ולחשמל נקי יוצר מחזור השקעות בהיקף של טריליוני דולרים. עד 2030, יהיה צורך להשקיע כ-4.5 טריליון דולר בשנה באנרגיה נקייה כדי לעמוד ביעדי אפס פליטות. זה כולל הכול – מחוות סולאריות וחוות רוח ועד אגירת אנרגיה ורשתות טעינה לרכבים חשמליים.
ולבסוף, יש את תשתיות הדיגיטל – עמוד השדרה של הכלכלה המודרנית. הצמיחה במחשוב ענן ובינה מלאכותית מגבירה את הביקוש למרכזי נתונים. עד 2030, צפוי ביקוש החשמל של מרכזי נתונים ברחבי העולם לזנק ב-165%, כאשר ארה"ב תהיה אחראית לכ-40% מהגידול הזה (מצג 4). כדי לעמוד בקצב, ארה"ב תצטרך להכפיל את קיבולת מרכזי הנתונים שלה עד 2030 – מה שדורש תוספת של ביקוש לחשמל בהיקף של פי 3 מעיר כמו ניו יורק.
ההון הפרטי נכנס לתמונה
האתגר לממשלות הוא מגבלות תקציביות גוברות, והן לא יכולות לממן זאת לבד. כאן נכנס ההון הפרטי לתמונה. במהלך חמש השנים האחרונות (2020-2024), קרנות תשתיות פרטיות גייסו למעלה מ-625 מיליארד דולר, וכיום יש ברשותן כ-350 מיליארד דולר שממתינים להשקעה. פעילות העסקאות הייתה חזקה בשנה שעברה, וסביר להניח שהיא לא תאט. למעשה, היקף הנכסים המנוהלים בתחום זה צפוי לגדול מ-1.5 טריליון דולר ברבעון השני של 2024 ל-2.3 טריליון דולר עד 2029 (מצג 5).
חשוב גם לציין כי מכיוון שנכסי תשתית הם יחסית יקרים כיום, הקרנות הפועלות בתחום הן גדולות מהממוצע ומנוהלות לרוב על ידי חברות בעלות יכולת תפעול רחבה. שחקנים מרכזיים כמו Blackstone, KKR ו-Brookfield הקימו בשנים האחרונות קרנות בהיקפים של מיליארדי דולרים שמתמקדות בתשתיות מגוונות, החל מכבישי אגרה ועד מרכזי נתונים.
למה משקיעים שמים לב?
עבור משקיעים, מדובר בהזדמנות משמעותית. ראשית, השקעה בתשתיות ממשיכה לספק תשואות חזקות המוגנות מפני אינפלציה. בעשור האחרון, תשתיות פרטיות הניבו תשואה שנתית ממוצעת של 9.6% – הרבה מעבר לתשואה של תיק השקעות 60/40 גלובלי (5.9%) ומעל לאינפלציה הממוצעת (2.5%) במדינות- G7 (מצג 6). בנוסף, הרחבת תחום ההשקעות לתשתיות דיגיטליות פותחת פוטנציאל צמיחה נוסף.
עם תזרים מזומנים יציב וגורמי צמיחה מבניים חזקים, תחום זה הופך לחלק מרכזי וחשוב יותר ויותר בשוק ההשקעות הפרטיות. ואכן, אנו רואים זאת בזמן אמת. בשנת 2024, 35% מההשקעות בנכסים ריאליים בפלטפורמת iCapital הופנו לקרנות תשתית, לעומת 20% בשנת 2023 ורק 8% בשנת 2022 (מצג 7).
השורה התחתונה
העולם עובר שינוי תשתיתי חסר תקדים, והממשלות לבדן אינן מסוגלות להתמודד עם האתגר. מהצורך הדחוף בשדרוג תשתיות ישנות, דרך המעבר לאנרגיה מתחדשת ועד לתשתיות דיגיטליות – ההזדמנויות גדולות מתמיד, וההון הפרטי ממלא תפקיד קריטי בכך.
עבור משקיעים, זהו תחום שמציע תזרים מזומנים ארוך טווח ומוגן מפני אינפלציה, לצד פוטנציאל צמיחה משמעותי.
לקריאת כתבת המקור באתר iCapital לחצו כאן >>
