קרנות הדיירקט לנדינג היו נחלתם של משקיעים בשנים האחרונות. הן הציעו פרופיל סיכון סיכוי אטרקטיבי ונהנו מכניסת הון משמעותי. החל מתחילת השנה ישנם החוששים שחלה תפנית מסוימת, רעשים סביב בינה מלאכותית וחברות תוכנה בנוסף לחששות סביב יכולת המימון ומיחזור החוב של חברות בסביבת ריבית גבוהה מהעבר מפעילות לחץ על השוק. עברנו על מספר כתבות, פירקנו ארבעה טיעונים ולבסוף הוספנו פרשנות שלנו.
משקיעים רבים בישראל מתלבטים בין ניהול תיק השקעות מסורתי לבין השקעה בקרנות אלטרנטיביות. שני המסלולים מציעים ניהול מקצועי של כסף, אך ההבדלים ביניהם משמעותיים ועשויים להשפיע על התשואה, רמת הסיכון והנזילות של ההשקעה. בישראל מנוהלים כיום מאות מיליארדי שקלים בתיקים
בישראל מוגדרים כמשקיעים כשירים כ-60 אלף משפחות בלבד, כ-2% עד 3% ממשקי הבית. סטטוס זה, הנקבע לפי מבחני סף של רשות ניירות ערך ודורש בין היתר נכסים נזילים בשווי 9.4 מיליון שקל או הכנסה שנתית של 1.4 מיליון שקל, פותח
מעמד המשקיע הכשיר בישראל לא השתנה הרבה מאז תיקון חוק ניירות ערך במרץ 2016 – אך בשנים האחרונות מתגבשת מציאות חדשה סביבו, הן מבחינת עדכון הסכומים, הן מבחינת הדיון הציבורי על רלוונטיות ההגדרה, והן מבחינת היצע ההשקעות שנפתח בפניו. מה
חוק ניירות ערך בישראל מגביל את הגישה של הציבור הרחב להשקעות שאינן מפוקחות באמצעות תשקיף. אך משקיעים העומדים בתנאי הסף של רשות ניירות ערך, כלומר נכסים נזילים בשווי 9.4 מיליון שקל, הכנסה שנתית של 1.4 מיליון שקל, או שילוב של
אחת הטעויות הנפוצות בהערכת קרנות אלטרנטיביות היא ההסתמכות על תשואות עבר בלבד. בניגוד לקרנות מניות שניתן להשוות אותן ישירות למדד ייחוס מוגדר, קרן השקעות אלטרנטיביות פועלת לרוב בשוק שאינו סחיר, עם מנגנוני תמחור ייחודיים ומחזורי השקעה ארוכים. לכן, הכלים הנדרשים
