שוק יורד, שוק עולה – למה קרנות גידור רלוונטיות בשני המצבים?

אחת הביקורות הנפוצות על קרנות גידור היא שבתקופות של עליות חדות בשוק המניות הן נוטות להפגין ביצועים נמוכים מהמדד. הביקורת הזאת לא חסרת בסיס – אך היא מפספסת את הנקודה המהותית. קרנות גידור לא נועדו להכות את מדד המניות בשנה טובה. הן נועדו לעשות משהו שונה לגמרי: לייצר תשואה שאינה תלויה בכיוון השוק – ולכן לשמור על ערך התיק גם כשהכל יורד.

מה בעצם מייחד קרנות גידור?

בשונה מקרן נאמנות מסורתית שמחויבת להחזיק בניירות ערך ולנסות להכות מדד, קרן גידור פועלת עם חופש אסטרטגי רחב. היא יכולה לקנות ניירות ערך שהיא מאמינה שיעלו, למכור בחסר ניירות ערך שהיא מאמינה שיירדו, ולשלב בין שני הכיוונים. היא יכולה להשקיע בחוב, בסחורות, במטבעות ובמכשירים נגזרים. המנהל מחפש תשואה מוחלטת – רווח בכל סביבת שוק – ולא תשואה יחסית למדד כלשהו.

התוצאה היא שהקורלציה בין קרנות גידור רבות לבין מדדי המניות נמוכה מהותית. וכאן טמון ערך הפיזור האמיתי: נכס שמתנהג אחרת ממניות ואגרות חוב מקטין את התנודתיות הכוללת של התיק, גם כשהוא לא מניב את התשואה הגבוהה ביותר בכל שנה נתונה.

שוק יורד: הערך שמתגלה בשעת לחץ

השנה שמדגימה זאת ביותר היא 2022. מדד המניות האמריקאי איבד כ-19% מערכו, שוק האגרות חוב ירד ביחד – וזה עצמו היה חריג, שכן ירידה מקבילה במניות ובאגרות חוב פגמה בהגנה שמספק תיק מאוזן. לעומת זאת, קרנות גידור כקבוצה הניבו הפסד ממוצע של פחות מ-8% – הרבה פחות חמור מהמדדים. קרנות מאקרו גלובליות, שמנצלות תנועות מחירים גדולות בריבית, מטבעות וסחורות, הניבו בשנה זו תשואות חיוביות משמעותיות, תוך ניצול עליות הריבית ותנודות שוק האנרגיה.

היכולת לרוויח בשוק יורד אינה קסם – היא נובעת מהיכולת למכור בחסר. כאשר מנהל קרן גידור מאמין שמניה מסוימת מוערכת יתר על המידה, הוא יכול לפתוח פוזיציה שמרוויחה מהירידה. בתקופות של מפולת, כאשר מניות רבות יורדות בו זמנית, הפוזיציות השורטיות יכולות לפצות על חלק מהפסדי הצד הלונג.

שוק עולה: לא להיות בחוץ

ואם קרנות גידור טובות בשוק יורד – מה קורה כאשר השוק עולה? כאן הסיפור מורכב יותר, אך בשנים האחרונות הנתונים מדברים בעד עצמם. ב-2024 הניבו קרנות גידור תשואה ממוצעת של כ-10% עד 12%, ועל פי נתוני גולדמן זאקס – ב-2025 עמדה התשואה הממוצעת על כ-11.8%. יותר מכך, קרנות גידור הכו את תיק ה-60/40 המסורתי (60% מניות, 40% אגרות חוב) בכל שנה מאז 2022. בעשור שקדם לכך, כשהריבית הייתה אפסית והשווקים עלו ברצף, התמונה הייתה הפוכה – קרנות גידור הפגינו ביצועי חסר לעומת שוק המניות.

המסקנה שעולה מכך: הסביבה שנוצרה מאז 2022 – ריבית משתנה, אי ודאות גיאופוליטית, פיזור גבוה בין סקטורים ומניות בודדות – היא בדיוק הסביבה שבה קרנות גידור מוסיפות ערך גם בשוק עולה. כשכל המניות עולות יחד, כפי שקרה בעשור האפסי, הפיכפוך בין ניירות ערך מרוויח פחות. כשיש פיזור – חברות שמרוויחות מהבינה המלאכותית מול חברות שנפגעות ממנה, שווקים שצומחים מול שווקים שמתכווצים – מנהלים מיומנים יכולים לבחור נכון ולייצר אלפא אמיתי.

האסטרטגיות השונות ומתי כל אחת מאירה

לא כל קרנות הגידור פועלות באותה אסטרטגיה. קרנות לונג-שורט מחזיקות בו זמנית עמדות קנייה ומכירה, תוך ניסיון לנטרל חשיפה כוללת לשוק. קרנות מאקרו גלובליות מהמרות על תנועות כלכליות רחבות – ריבית, מטבעות, סחורות. קרנות ארביטראז' מנצלות פערי תמחור בין ניירות ערך דומים. קרנות מונעות אירועים מתמקדות במיזוגים, רכישות ופשיטות רגל. לכל אחת מהן פרופיל ביצועים שונה, וביחד הן מייצרות מגוון אסטרטגי שמאפשר לתיק לעבוד בסביבות שוק שונות.

גופים כמו iFunds מבית אלטשולר שחם, שמאפשרים למשקיעים כשירים ישראלים גישה לקרנות גידור גלובליות מנוהלות, מבצעים בחירה מוקדמת מבין מגוון הקרנות הקיימות – עבודה שדורשת ניסיון, גישה לנתונים ויכולת הערכת מנהלים שאינה עומדת לרשות המשקיע הפרטי הממוצע.

תחזית לעתיד

הסנטימנט בקרב משקיעים מוסדיים גלובליים ממשיך לנוע לטובת קרנות גידור. על פי סקר של גולדמן זאקס, כמעט מחצית ממנהלי ההקצאה המוסדיים מתכננים להגדיל את חשיפתם לקרנות גידור ב-2026, שיעור שלא נראה מזה שנים. ב-2025 נרשמו לראשונה מזה כמה שנים תזרימים חיוביים נטו לסקטור – כ-79 מיליארד דולר. הביקוש הגבוה ביותר מופנה לקרנות מאקרו ולקרנות כמותיות, שמציעות חשיפה לא מתואמת בדיוק בתקופה שבה מניות ואגרות חוב נוטות לנוע שוב בכיוון אחד. עבור משקיע כשיר שמחפש שכבת הגנה שאינה נשחקת בעליות ושאינה מתפצחת בירידות, קרנות גידור נשארות כלי שקשה להחליף.