אחת הטעויות הנפוצות בהערכת קרנות אלטרנטיביות היא ההסתמכות על תשואות עבר בלבד. בניגוד לקרנות מניות שניתן להשוות אותן ישירות למדד ייחוס מוגדר, קרן השקעות אלטרנטיביות פועלת לרוב בשוק שאינו סחיר, עם מנגנוני תמחור ייחודיים ומחזורי השקעה ארוכים. לכן, הכלים הנדרשים להערכתה שונים מהותית.
תשואה – איך קוראים את המספרים נכון
המדד המקובל להערכת תשואה בקרנות אלטרנטיביות הוא שיעור התשואה הפנימי – מדד שמביא בחשבון את עיתוי תזרימי המזומנים לאורך חיי הקרן. ערך זה רגיש מאוד לתזמון: קרן שמימשה השקעות מוצלחות מוקדם תציג שיעור תשואה פנימי גבוה יותר מקרן עם תשואה כוללת זהה שמימשה אותן מאוחר יותר. לצד מדד זה, ניתן להסתכל על מכפיל ההון – היחס בין סך ההפצות לסך ההשקעה – שמספק תמונה פשוטה יותר של כמה כסף הוחזר ביחס למה שהושקע, ללא תלות בתזמון.
פיזור וריכוז – איפה טמון הסיכון האמיתי
קרן השקעות אלטרנטיביות עשויה להציג תשואות מרשימות על הנייר, אך אם הן נובעות מהימור ספציפי על נכס אחד או סקטור בודד, פרופיל הסיכון שלה שונה לגמרי מקרן שמפוזרת על פני עשרות עסקאות. כדאי לבחון כמה עסקאות מרכיבות את תיק הקרן, מה היקף החשיפה המרבי לעסקה בודדת, ומה רמת הפיזור הגיאוגרפי והסקטוריאלי.
תנאי הנזילות ומבנה דמי הניהול
שני פרמטרים שמשקיעים רבים לא בוחנים לעומק הם מבנה הנזילות ומבנה העמלות. בנוגע לנזילות – יש להבין מתי ניתן לפדות את ההשקעה, באילו תנאים, ומה קורה בתקופות של לחץ בשוק. בנוגע לעמלות – דמי ניהול שנתיים לצד דמי הצלחה הם הנורמה בתחום, אך הפרטים חשובים: מה שיעור ההצלחה, האם קיים מנגנון השבת הפסדים לפני גביית דמי הצלחה, ואיך זה משפיע על התשואה נטו למשקיע בתרחישים שונים.
עקבות הביצועים של מנהל הקרן
בסופו של דבר, אחד הגורמים המשמעותיים ביותר להצלחת כל קרן השקעות אלטרנטיביות הוא האנשים שמנהלים אותה. ביצועי הקרנות הקודמות שניהל אותו צוות, היכולת לגייס עסקאות בתנאי שוק שונים, ואיכות תהליכי בדיקת הנאותות – אלה הם הנתונים שלרוב מסבירים את הפער בין קרן טובה לקרן מצוינת, הרבה יותר מכל מדד כמותי בודד.
תחזית לעתיד
עולם ההשקעות האלטרנטיביות נמצא בתהליך בשלות מואץ. מה שהיה עד לפני שנים ספורות נחלתם של קרנות הפנסיה הגדולות ומשרדי ההשקעות המוסדיים, הופך בהדרגה לנגיש יותר עבור משקיעים כשירים – הן מבחינת סף הכניסה והן מבחינת השקיפות שהקרנות מציעות. מגמה זו צפויה להימשך.
במקביל, הרגולציה סביב גילוי המידע בקרנות אלטרנטיביות מתהדקת בהדרגה, מה שעשוי לשפר את יכולת ההשוואה בין קרנות שונות לאורך זמן. בארה"ב, למשל, דרישות הדיווח על קרנות פרטיות הוחמרו בשנים האחרונות, ומגמה דומה מתחילה להסתמן גם בשווקים אירופאים. עבור המשקיע, זו התפתחות חיובית – יותר נתונים אמינים פירושם יכולת טובה יותר להשוות בין קרנות ולזהות את הטובות שבהן.
גורם נוסף שצפוי להשפיע על התחום הוא התמחותו ההולכת וגוברת. בעוד שבעבר "קרן השקעות אלטרנטיביות" הייתה קטגוריה רחבה ומטושטשת, כיום יש הפרדה ברורה יותר בין קרנות חוב פרטי, הון פרטי, נדל"ן, תשתיות וגידור – כל אחת עם מדדי הערכה ייחודיים לה. הבנת ההבדלים הללו תהיה קריטית יותר ויותר עבור כל משקיע שרוצה לבנות חשיפה אלטרנטיבית מושכלת.
סיכום
בחינת קרן השקעות אלטרנטיביות דורשת מסגרת הערכה שונה מזו שמשתמשים בה בשוק הסחיר. שיעור התשואה הפנימי ומכפיל ההון, רמת הפיזור בתיק, מבנה הנזילות והעמלות, ועקבות הביצועים של הצוות המנהל – אלה הם ארבעת הצירים שמאפשרים לעבור מהסתכלות שטחית על תשואות עבר להבנה מעמיקה של מה שהקרן באמת מציעה. בסביבה שבה יותר ויותר משקיעים כשירים מגדילים את חשיפתם לאפיקים אלטרנטיביים, היכולת לנתח את הפרמטרים האלה בצורה מושכלת היא לא יתרון – היא הכרח.