לפני עשור, עולם ההשקעות הפרטיות היה נחלת קרנות פנסיה ענקיות, קרנות ריבוניות ואנדאומנטים של אוניברסיטאות מן השורה הראשונה. משקיע כשיר פרטי – גם אם עמד בכל הקריטריונים הרגולטוריים – לא תמיד יכול היה בפועל להיחשף לאפיקים שאותם גופים ניהלו. בשנים האחרונות, שינוי מבני שמתרחש בשוקי ההון הפרטיים פותח בפני משקיע כשיר שורה של שווקים שעד לאחרונה היו חסומים לחלוטין.
שוק האשראי הפרטי – מ"מוסדי בלבד" להשקעה נגישה
שוק האשראי הפרטי הגלובלי עמד בתחילת 2025 על כ-3 טריליון דולר בנכסים מנוהלים, ולפי תחזיות מורגן סטנלי הוא צפוי לחצות את רף 5 טריליון הדולר עד 2029. עד לא מזמן, הכניסה לקרנות אשראי פרטי ראשיות דרשה מינימום השקעה של מיליוני דולרים והייתה שמורה למוסדות בלבד. כיום, מנהלים מהשורה הראשונה משיקים מבנים חדשים – קרנות ירוקת עד וקרנות חצי-נזילות – שמאפשרות כניסה במינימומים נמוכים יותר, עם אפשרות פדיון חלקי אחת לרבעון. תשואות האשראי הפרטי, שעמדו ב-2024 על כ-10.5% שנתי בממוצע ל-direct lending, הפכו את האפיק לאטרקטיבי במיוחד בהשוואה לאגרות חוב סחירות.
שוק ה-Secondary (משני) – כניסה לקרנות בוגרות ללא עקומת ה-J
אחד החסמים הקלאסיים בהשקעה בקרנות פרטיות הוא עקומת ה-J ,בשנות הפעילות הראשונות, הקרן קוראת להון אך טרם מממשת השקעות, ולכן התשואות ראשוניות שליליות. שוק השניות – שבו משקיע רוכש חלקים בקרנות קיימות מידי משקיעים אחרים המעוניינים לצאת – מאפשר כניסה לקרנות בוגרות שכבר ביצעו חלק מהמחזור שלהן. ב-2025 שבר שוק ה-Secondary הגלובלי שיאים עם היקף עסקאות של כ-226 מיליארד דולר – עלייה של 41% לעומת השנה הקודמת. עבור משקיע כשיר, שוק זה מציע כניסה עם מידע ידוע יותר על הנכסים, ולעיתים ברכישה מתחת לשווי הנכסים הנקי.
תשתיות – נכס שהיה שמור לממשלות ולמוסדיים הגדולים
השקעות בתשתיות – כבישי אגרה, רשתות אנרגיה, מרכזי נתונים, נמלים ומתקני אנרגיה מתחדשת – היו היסטורית נחלתן של ממשלות וקרנות ריבוניות. כיום, קרנות תשתיות פרטיות הפכו לאחת מסוגי הקרנות שצומחות במהירות הגבוהה ביותר. ב-2025 לבדה גייסו קרנות תשתית פרטיות מעל 200 מיליארד דולר – שיא כל הזמנים – ומדד MSCI לתשתיות פרטיות הציג תשואה שנתית מצטברת של 11.5% ב-2025. עבור משקיע כשיר, החשיפה לתשתיות מספקת תזרים מזומנים יציב המגובה בחוזים ארוכי טווח, לרוב עם הגנה מפני אינפלציה – תכונות שקשה למצוא בשוק הסחיר.
השקעות ב"תשתיות דיגיטליות" – האפיק שנפתח עבור המשקיע הכשיר עם עידן הבינה המלאכותית
אפיק חדש שצמח מהר בשנים האחרונות הוא מה שמכונה "תשתיות דיגיטליות" – מרכזי נתונים, תשתיות תקשורת ומתקני קירור וחשמל שמשרתים את הצמיחה של הבינה המלאכותית. גופים כמו BlackRock ו-KKR פתחו ב-2024-2025 קרנות ייעודיות לתחום זה, שעד לאחרונה היה נגיש רק למשקיעים מוסדיים גדולים. הביקוש לתשתיות אלה גדל בקצב שעולה על ההיצע, מה שיוצר פרמיות תמחור שמשקיעים מוסדיים רבים ממהרים לנצל.
גופים כמו iFunds מבית אלטשולר שחם מאפשרים למשקיע כשיר ישראלי לקבל גישה לחלק מהשווקים הללו – דרך מחקר, בחירה ובדיקת נאותות מקדמית של קרנות מהשורה הראשונה, במסגרת שמייתרת מהמשקיע את הצורך לנהל את תהליך הבדיקה לבדו.
תחזית לעתיד
הגל הבא של פתיחת שווקים עבור משקיע כשיר צפוי להגיע מכיוון שני תחומים. ראשית, מימון מבוסס נכסים – קרנות שמממנות תשתיות פיננסיות כמו תיקי הלוואות צרכניות, חכירות ציוד ומשכנתאות מסחריות – אפיק שנחשב עד לאחרונה למורכב מדי עבור כל מי שאינו מוסד פיננסי. שנית, ככל שפלטפורמות דיגיטליות ממשיכות להוריד חסמי כניסה ולשפר שקיפות ודיווח, שווקים שהיו שמורים לאליטה מצומצמת של משקיעים יהפכו נגישים לכל מי שעומד בהגדרה הרגולטורית של משקיע כשיר – ומוכן להשקיע את המאמץ להבין אותם לעומק.